"לצאת להתקפה כשהכדור לא אצלך"
זהו סיפורם של אנשים מהשכבות המוחלשות של החברה. אנשים שהביאו את פת לחמם מהפעלת דוכנים במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב. במשך 60 שנה ישבו שם הסוחרים והפעילו את דוכניהם, מבלי שאיש יפריע להם או ידרוש מהם להציג עדויות לבעלותם על הקרקע. הדוכנים הללו היו מקור פרנסתם ופרנסת משפחותיהם. אלא שאז הפכה תל אביב לעיר היקרה ביותר במדינת ישראל ומחירי הקרקעות האמירו.
בשנת 1993 נפתחה התחנה המרכזית החדשה. עיריית תל אביב העבירה את מסופי האוטובוסים ואת הפעילות העסקית הנלווית אליהם למקום החדש והעמידה למכירה, יחד עם קבוצת אנשים פרטיים, את הקרקע של התחנה המרכזית הישנה.
לעירייה היה ברור שיהיה קושי לפנות את הסוחרים הוותיקים מן הקרקע ולכן בחרה "להעביר את תפוח האדמה הלוהט" ליזמים פרטיים שיתמודדו עם "בעיית" הסוחרים. בדצמבר 2015 נמכרה הקרקע, כפי שהיא, עם הדוכנים המצויים עליה, לשתי חברות יזמיות פרטיות. העובדה שהקרקע הייתה מלאה בדוכנים הביאה לכך שהיא נמכרה ב-500 מיליון ש"ח בלבד. המדובר בקרקע במיקום מרכזי בתל אביב ששוויה האמיתי מוערך במיליארדי שקלים.
כדי "לנקות את הקרקע", נקטו היזמיות הפרטיות כנגד הסוחרים בשיטת "הפרד ומשול". באמצעות שני משרדי עורכי דין גדולים ששכרו, הן הגישו עשרות תביעות לפינוי ולתשלום "דמי שימוש" בסך מאות אלפי שקלים כל אחת. תביעות נפרדות כנגד כל סוחר וסוחר.
אותם סוחרים, שהינם אנשים פשוטים, מבוגרים, מאוכלוסיות מוחלשות, שלא היה בידם שום מסמך כתוב לגבי זכויותיהם בקרקע, לא היה להם שום סיכוי כנגד שתי חברות יזמיות שהעמידו שני משרדי עורכי דין יוקרתיים לנהל את תביעות הפינוי.
האפשרות לפיצוי של הסוחרים שאיבדו את מטה לחמם – אפילו לא הועלתה על השולחן.
עיריית תל אביב, שהיא עצמה הורתה לסוחרים להפעיל את דוכניהם באותו מיקום, עשרות שנים קודם לכן, העלימה עין מהעובדה שמכירת הקרקע תפגע בהם פגיעה אנושה.
אמנם מעט לפני מכירת הקרקע, שלחה עיריית תל אביב נציג שינהל רישום של בעלי הדוכנים במקרקעין, במטרה לנסות להגיע איתם למתווה של פינוי-פיצוי, אך ברגע האמת, כשהעסקה עם היזמיות בוצעה – עיריית תל אביב "נעלמה" כאילו מעולם לא הייתה צד בעניין.
כשהבינו הסוחרים שכבודדים אין להם שום סיכוי, הם שילבו זרועות ופנו במאוחד למשרד עורכי הדין מימון אביטן שינסו לסייע להם לעמוד על זכויותיהם.
לצוות משרד עורכי הדין מימון אביטן היה ברור שבמקרה הזה "הכדור לא בידיים שלהם". לסוחרים לא היה שום מסמך שיוכיח את בעלותם בקרקע.
אבל החיים הם לא ספר חוקים. גם אם החוק לא עמד לצידם של הסוחרים, הרי שהמצפון, המוסר והרגש האנושי היו עימם בהחלט.
המצב בו העירייה מכרה לבעלי הממון קרקע ששווה הון, בכשליש משוויה האמיתי, תוך פגיעה אנושה במקור פרנסתם היחיד של אנשים דלי אמצעים, לא יכלה להסתדר עם מוסר אנושי תקין.
מה שניצח לבסוף את התיק היה האסטרטגיה בה נקט צוות משרד עורכי דין מימון אביטן. שהביאה לכך שלאחר משא ומתן ארוך, שהתנהל מול היזמים, העירייה ונת"ע, הצליח משרד עורכי הדין להגיע להסדר הוגן עבור הסוחרים, שיאפשר להם להמשיך ולהתקיים בכבוד לאחר פינוי הדוכנים.
