מי לא שמע על יזמית הנדל"ן המצליחה ומלכת קבוצות הרכישה, גב' ענבל אור ועל קריסתה המהדהדת.
לא רבים יודעים כי למעשה הקריסה החלה, כמו במקרים דומים אחרים, מבקשת פירוק תמימה, אותה הגיש רוכש דירה בשם עופר לוזון, שטען כי על אותה דירה נרשמו הערות אזהרה סותרות; האחת לטובת איש העסקים שלמה נרקיס, שלטובתו נרשמה הערת אזהרה על הדירה, ששימשה כבטוחה להלוואה אותה נתן נרקיס לחברה בבעלות ענבל אור; והשניה לטובתו, מאחר שלטענתו רכש את הדירה, שילם בעבורה מקדמה בסך 3 מיליון ש"ח. הערת האזהרה לטובתו של לוזון נרשמה מספר ימים לאחר רישום ההערה לטובת נרקיס. במסגרת בקשה הפירוק, נדרש ביהמ"ש לעסוק בזכויות נוגדות לכאורה בין צדדים, ובכך התחיל להתגלגל כדור שלג אשר הוביל לקריסתה של הגברת אור.
משרד עורכי הדין מימון אביטן ייצג את שלמה נרקיס. נרקיס טען כי הסכם הלוואה נחתם בינו לבין אחת מהחברות של גב' אור, ושבמסגרתו נרשמה הערת אזהרה על הדירה בפרויקט החברה בגבעתיים, כבטוחה להשבת ההלוואה. והנה לתדהמתו, זמן קצר לאחר רישום הערת אזהרה לטובתו בטאבו, נסתבר כי נרשמה הערת אזהרה לטובת צד ג (לוזון) אשר צץ לפתע וטוען כי החברה של גברת אור מכרה לו את הזכויות בדירה ואף נרשמה לטובתו הערת אזהרה. כך נוצר מצב בו התחרו על מימוש הזכויות בדירה שתי זכויות נוגדות שנרשמו בסמיכות האחת לשניה.
"לחגיגה" הזו הצטרפו הבנקים שלפתע גילו כי לגב' אור ולחברות שבשליטתה קיימים חובות רבים כלפיהם, וכך החל להתגלגל כדור השלג שהביל לקריסתה של ענבל אור והחברות שבבעלותה, בעקבות התנהלותה הבלתי אחראית.
בסופו של יום, שלמה נרקיס ועופר לוזון הופנו להליך גישור אצל כבוד השופטת (בדימוס) ורדה אלשיך. הליך הגישור הסתיים בפשרה לפיה הזכויות בנכס יוותרו אצל מרשנו, שלמה נרקיס.
